מתקרבות לסיומן העבודות באתר לשיקום והעמקת קרקעית הקישון

טיפוח מירקם החיים בנחל הקישון ובסביבתו הקרובה – הינו ליבת העיסוק היומיומי של רשות ניקוז ונחלים קישון. הקישון מתפתל בין אזור ג'נין למפרץ חיפה לאורך כ-70 ק"מ ושטח אגן ההיקוות שלו הוא כ-1,100 קמ"ר. הוא השני בגודלו מבין נחלי החוף בישראל.

מקטע חשוב אחד של הנחל, ששת הקילומטרים שבין האזור הסמוך לבתי הזיקוק לבין שפך הנחל אל הים – סבל לאורך עשרות שנים מזיהום מתמשך. שפכים שונים אשר הוזרמו אל הנחל פגעו קשות באיכות המים, בקרקעיתו ובבית הגידול של בעלי החיים באזור.

מעבר לפגיעה הסביבתית החמורה בנחל, הצטברה קרקעית מזוהמת וצמיגה אשר היתה בין הגורמים העיקריים לכך שבשנת 1991 הוצף כל אזור מפרץ חיפה באופן חסר תקדים.

בעקבות אירוע השטפונות הקיצוני ובשל הרצון להחזיר בהדרגה את החיים אל הנחל – יזמו המשרד להגנת הסביבה ורשות ניקוז ונחלים קישון את התוכנית הלאומית להעמקת הנחל ולשיקום קרקעיתו.

התוכנית, שאושרה על ידי ממשלת ישראל ביולי שנת 2011, יצאה אל הדרך בחורף 2012 ונמשכת עד ימים אלו ממש. אנו קרובים מאד לסיום המשימה שהוטלה עלינו, אך טרם השלמנו אותה.

על פי המטרות שהוכתבו בהחלטת ממשלת ישראל 3454, במשך תקופת העבודות נחפר, הועמק והורחב אפיק הנחל וכיום הקישון מסוגל לאפשר הזרמת כמות מים גדולה הרבה יותר מבעבר. בכך השלימה רשות הניקוז את המטרה החיונית של צימצום האפשרות לשטפונות באזור הזה בעתיד.

הרצון לתת מענה לבעיית הניקוז שהיתה בעבר חייבה את רשות ניקוז ונחלים קישון להוציא מן הנחל סדימנט, אשר היה ידוע כי הוא מכיל זיהום שהצטבר בו במשך שנים רבות. פעולת הוצאת הסדימנט התנהלה על פי מיתווה שקבע המשרד להגנת הסביבה ותוך פיקוח הדוק וצמוד של אנשי המשרד.

מעבר לכך, על פי תוכנית יחודית שיזמו המשרד ורשות הניקוז – מאות אלפי הקוב המזוהמים שמקורם בנחל לא נשלחו לאתרי אשפה או הטמנה כלשהם, אלא טופלו במקום בתהליך ביולוגי. פתרון זה, שהתבצע לראשונה בישראל, מנע יצירת מוקדי זיהום מחוץ למים ואיפשר ליצור גבעות נוף אשר ישמשו בעתיד להקמת פארק מטרופוליני. מדובר בהישג סביבתי שיש לברך עליו.

בעוד מספר שבועות, כאשר נסיים את העבודות, אפשר יהיה לומר בוודאות מוחלטת את הדברים הבאים:

נחל הקישון מסוגל לקלוט ולהזרים כיום כמות מים גדולה מאד, הרבה יותר מאשר בעבר. עובדה זו כבר הוכיחה את עצמה בחורף 2015. הנחל נמצא היום במצב טוב לאין שיעור מזה שהיה בו לפני ארבע שנים. מדדי שיקום הנחל הם הטובים שביותר שהיו מאז תחילת התיעוד. אין זה בסמכותנו ואין זה תפקידנו לקבוע מהם השימושים המותרים בנחל. (המעוניינים בכך יכולים לצפות בתוצאות הבדיקות שהתבצעו במהלך הפרוייקט – באתר המשרד להגנת הסביבה). לטובת הפארק המטרופוליני שיוקם בעתיד בסמוך לקישון נבנות כיום גבעות נוף נרחבות שאין בהן כל סיכון לבריאותו של הציבור. הפעילות הרבה שהתבצעה במהלך הפרוייקט תאיץ משמעותית את תהליך השיקום הטבעי של הנחל.    

אנחנו סבורים, כי מדובר בהישג נכבד מאד ובמילוי המשימה הלאומית החשובה שהוטלה עלינו. היינו רוצים מאד להכריז כי נחל הקישון נקי לפחות כמו רוב הנחלים בישראל, אבל ברור לכל בר דעת שזה איננו המצב. זה לא אומר שלא ביצענו את המשימה שהוטלה עלינו. מי שעקב אחר התקדמות הפרוייקט יודע איזה היקף עצום של פעילות התבצעה בו ועד כמה הקפדנו, עד קוצו של יוד, לעמוד בכל המדדים הסביבתיים שהוכתבו לנו.

הדאגה הכנה מאד שמפגין הציבור, ובכלל זה העמותות השונות, למצבו של נחל הקישון אינה זרה לנו. מדובר בנחל שהשמירה עליו היא נשמת אפנו. עם זאת, חשוב לנו שהציבור יידע את האמת במלואה, בשקיפות גמורה ומתוך מחוייבות למשימה הלאומית שהוטלה עלינו ולתוצאה הסופית.

כל מי שרוצה בטובת הנחל הוא שותף אמיתי שלנו; מי שמונע מאינטרסים זרים וכל רצונו הוא להכפיש על מנת לגרוף כספים שאינם מגיעים לו – ימצא בנו יריב עיקש.