תכנית אב למפרץ חיפה

אזור מפרץ חיפה הנו אזור בעל רגישות גבוהה לשיטפונות בשל היותו אזור מישורי הגבוה רק במעט ממי הים ובנוי בצפיפות. ההצפות אשר אירעו באזור בשנים 91-92 והנזקים הכבדים אשר נגרמו בעטיין המחישו את הצורך הדחוף בגיבוש פתרון כולל לבעיות הניקוז באזור.
רשות הניקוז והנחלים קישון גיבשה, כמענה לצורך, תכנית אב לניקוז באזור מפרץ חיפה והקריות.

לצורך התכנון, בוצע סקר הידרולוגי והידראולי מקיף תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים למיפוי, מדידה ויצירת מודלים וסימולציה ממוחשבת.
כיום, מבצעת רשות הניקוז והנחלים פרויקטים שונים על פי מתווה תכנית האב ומובילה לשינוי מהותי בהגנה מפני שיטפונות ובאפשרויות הפיתוח המטרופוליני של אזור מפרץ חיפה והקריות.

ניתוח אירועי ההצפה

מניתוח אירועי ההצפה שהתרחשו בשנים: 1969, 1991-1992 ו- 1995, עולה בבירור:
a.       במצב הקיים במפרץ חיפה, אירועי הצפה המוגדרים כיום כ"חריגים" ועלולים לגרום לנזקים משמעותיים, תדירותם כ: אירוע לכל 10 שנים.
b.      המרכיב העיקרי בפתרון בעיית הניקוז הוא אחזקה של האפיק עד למוצא הימי של הנחל פתוח בכל עת.

בימים אלו יוצא לדרך פרוייקט פתיחת אפיק הקישון- פינוי וטיפול בבוצה המזוהמת אשר יפתור את בעיית חסימת האפיק במורד הנחל.

מכלול השיפורים המוצעים עבור אגן הקישון בשטח תכנית האב
1. הוצאת וטיפול במשקעים המזוהמים מקרקעית הקישון והסדרת תוואי הקישון (מורד הקישון)
2. מנהרה לביטול מדרגה והפרדה דינמית גדורה- קישון (מפגש קישון- גדורה)
3. מאגרי ויסות למי הקישון בזרימות חריגות (פארק מטרופוליני מתוכנן ואדמות קיבוץ יגור)
4. מאגר ויסות לאגן שפרעם הצפוני (מאגר גלעם, ליד מחלף גלעם)
5. ויסות אגן שפרעם דרומי- נחל סומך (ליד צומת סומך)
6. חיבור אגן שפרעם צפוני אל תעלת גדורה (בין ק. ביאליק לק. אתא)
7. הזרמת אגן שפרעם דרומי אל תעלת ההגנה (בין ק. ביאליק לק. אתא)
8. בניית תעלת גדורה- עוקף קריות (תוואי כביש עוקף קריות)
9. הסדרת נחל גדורה למראה נופי במקום תעלה מלבנית.
10. הסדרת כניסות של תעלות אזוריות
11. הסדרת תעלת ההגנה
12. הטיית תעלת קייזר אילין למורד הקישון (מובל סגור כולל חציית שד' ההסתדרות ליד לב המפרץ)
13. תכנית שליטה ומערכת בקרה למפרץ חיפה- לפעולות הנדרשות במקרי חרום
14. תחזוקה שוטפת של נחל הקישון והוצאת משקעים מקרקעית הנחל על בסיס שנתי.
15. הערכות לתפיסת סחף נקי במעלה הנחל

כל מרכיבי התכנית מוצגים כמקשה אחת ולמרות שביצועם מתקיים בשלבים, יש להתייחס אל המכלול כהכרחי לביצוע על כל מרכיביו.