נחל ציפורי, מהיפים בנחלי הגליל התחתון, סבל במשך שנים רבות מזיהום, מפגעים ושאיבה של מקורותיו. בשל הפגיעה בנחל נפגעו גם תפקודו הטבעי ובתי הגידול שלאורכו. במקטעים מסוימים הוא הפך לחצר אחורית זנוחה, מזוהמת ועתירה בפסולת מסוגים שונים.
בשנת 2002 נכתבה תכנית אב לנחל ציפורי. מטרת התכנית להוביל לשינוי במצבו של הנחל , לשקמו כמערכת אקולוגית ולפתחו כפנינת טבע היוצרת חיבור לתוואי נוף, קהילות ושטח פתוח לפנאי ונופש.
שיקום, שימור ופיתוח מרחב הנחל הן משימות מורכבות הכוללות פעילות במישורים שונים ושותפות עם גופים ורשויות רבים. בשל מורכבות היישום, קיימים מקרים בהם תכניות אב נותרות כתכניות מדף ואינן משפיעות באופן משמעותי על מרחב התכנון.
רשות ניקוז ונחלים קישון ,בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, מובילה מזה מספר שנים את יישום תכנית האב לנחל ומצבו של נחל ציפורי כחלק מהמרחב בו הוא זורם, משתנה בקצב מרשים.
פעולת השיקום מתקדמת בשלושה מישורים אשר השילוב בינהם הוא המפתח לשיקום בר קיימא:
1. שיקום פיזי ואקולוגי של הנחל -כולל הוצאת מזהמים מאגן הנחל ,שיקום פיזי, הרחבת רצועת הנחל, השבה של מינים אופייניים, הרחקת רכבי שטח וקידום תכנית מים.
2. פיתוח הנחל וסביבתו -פיתוח שבילי נחל ופארקים לטובת הציבור וחיבור למערך שבילי אופניים בשטחים הפתוחים, תכנון וביצוע של שימור אתרים ומבנים חשובים במרחב הנחל.
3. חיבור קהילות ובתי ספר למרחב הנחל- מרכיב חשוב בשיקום של הנחל וסביבתו הוא חיבור קהילות אל מעשה השיקום ופיתוח אחריות סביבתית אצל תושבי סביבת הנחל.
במסגרת פרויקט חינוכי וקהילתי, מאמצים בתי ספר וקהילות מקטעי נחל ומעיינות, מכירים לעומק את הסוגיות הנוגעות לאתר ולוקחים חלק בתכנון, שיקום האתר ובשמירה עליו לאורך זמן. שיתופי הפעולה עם קהילות הנחל כוללים עבודה עם חקלאים המעבדים את חלקותיהם לאורך הנחל להקטנת ההשפעה השלילית של החקלאות על הנחל ולשימור חקלאות מסורתית.
יישום תכנית האב לנחל ציפורי כתוכנית כוללת ומקטע אחר מקטע והשינוי באיכות המערכת האקולוגית של הנחל ובמיקומו במרחב הפיזי והאנושי ימשיך להתרחש ואנו צופים שאף יואץ בשנים הקרובות.
