תכנון תוכנית הפעולה לנחל ציפורי, נשען על תהליכים רבים ומשתפים. תהליך התכנון נעשה עם קבוצות של בעלי עניין מאזורים שונים בנחל, ובנוסף, התקיימו פגישות תכנון ושיתוף עם השותפות האגנית. שותפות זו היא קבוצה נבחרת של נציגי מגוון בעלי עניין באגן הציפורי, נציגי קהילות, רשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית, גופים הפועלים במרחב ומשרדי ממשלה. מטרת השותפות לקחת חלק ולהשפיע על תכנון המרחב ויישום תוכניות במסגרת הפרויקט הלאומי לשיקום אגן נחל ציפורי.
אחד המפגשים הגדולים והמשמעותיים של השותפות האגנית, היה מפגש של התנעת הפרויקט וחגיגה משותפת עם כל בעלי העניין את הזכייה בתחרות שיקום מרחב נחל מטעם יד הנדיב. במהלך המפגש, הוצגו עיקרי תפיסת ההפעלה באשר לשותפויות, כולל מבנה השותפויות המתייחס לאזורים שונים באגן ולתחומי עשייה מגוונים.
בנוסף, הוצגו ע”י אדריכלית הפרויקט, מיכל בן שושן, תהליך הכנת התוכנית האגנית והחיבור עם שותפויות האגן, להן היה תפקיד חשוב בעיצוב אסטרטגיית הפעולה.
במהלך מפגש זה ומפגשים רבים נוספים נערכו תאום ציפיות, זוהו האתגרים וההזדמנויות המרכזיים ונבנתה תשתית לשותפות ומחויבות לתהליך ארוך טווח משותף.
השיח עם מגוון בעלי עניין, אפשר ומאפשר לאורך כל הדרך דיאלוג משמעותי בין תפיסות, צרכים ורצונות מגוונים. בעזרת דיאלוג מתמשך וחיבור לעשייה, ממשיכים אנשים שונים מכל רחבי האגן להתחבר למטרות משותפות ולטוב משותף.

שותפים בתהליכי התכנון וביצוע פרוייקט נחל ציפורי: ראשי רשויות מקומיות במרחב הנחל וצוותים מקצועיים של הרשויות המקומיות והאזוריות, אנשי המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ומשרדים נוספים, הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, בכירים ונציגים של הגופים הפועלים במרחב בינהם: קק”ל, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, רשות העתיקות, אשכול גליל עמקים, המועצה לשימור אתרים, תאגידי המים והביוב, רשות המים, חברת מקורות, החברה הממשלתית לתיירות, רשות נחל קישון, , נציגי אקדמיה וגופי מחקר בינהם: התחנה לחקר הסחף, המרכז לאקולוגיה אקווטית באונ’ תל אביב, הטכניון, אונ’ חיפה, מכללת אורנים, מכללת עמק יזרעאל, נציגי אגמא- מרכז הידע לאגני היקוות ונחלים, נציגי “יד הנדיב” ,נציגי תושבים, חקלאים ופעילים במרחב, נציגי יוזמות אזרחיות כגון “עמק נקי ובטוח”, “הבוסתן”, שבילי ציפורי” ועוד.
