חדשות ועדכונים

נחל ציפורי הינו אחד מיובליו הגדולים והחשובים של נחל הקישון. זהו נחל איתן ברובו הזורם לאורך כ- 32 ק”מ. אגן הניקוז של נחל ציפורי משתרע על שטח של כ-290 קמ”ר בחלקו המרכזי והמערבי של הגליל התחתון. ראשיתו של הנחל במורדות המערביים של הר יונה ברכס הרי נצרת ברום של  574 מ’ מעל פני הים. משם הוא זורם מערבה, חוצה את הישוב ריינה בואך עיינות ציפורי, זורם דרך גבעות אלונים – שפרעם, יוצא אל המישור האלוביאלי של עמק זבולון ונשפך לנחל הקישון.

נחל ציפורי מוגדר כנחל ראשי בתמ”א 1 ובתחום הפרויקט מוגדרים פשטי הצפה. תעלת המאליק מוגדרת כנחל משני. תוכנית מפעל הניקוז עוסקת במקטע המצוי במורד אגן נחל ציפורי, לקראת חיבורו עם נחל הקישון, בעמק זבולון. הנחל חוצה באמצעות מעבירי מים את כביש 70 בשתי נקודות המגדירות את גבול התוכנית במעלה ומורד. מצפון למקטע התוכנית הקיבוצים רמת יוחנן וכפר המכבי, מדרום רכסים וכפר חסידים.

מקטע התוכנית מתחיל מסביבת חוואלד בלב מטעי אבוקדו בבעלות קיבוץ כפר המכבי, לאחר חציית כביש 70, זורמים זה לצד זה ערוץ הנחל ותעלת המאליק. סכר המאליק המהווה חסם בנחל ציפורי ומאפשר את החלוקה בין התעלות. במורד הסכר זורם נחל ציפורי בתעלה עמוקה מוקפת שדות גד”ש ומטעים. רצועת החיץ של הנחל צרה ומופרת לכל אורכה. במקטע מספר מעבירי מים, המאפשרים חציה, ברמות תחזוקה משתנות. לאחר שיחצה הנחל את כביש 70 בפעם השנייה, יזרום בתעלה מקבילה לכביש. בעקבות הקמת כביש גישה חדש לרכסים וחפיפה עם רצועת גז מתוכננת במקביל לכביש 70, יוסט ציר הנחל דרומה.

הפרויקט לשיקום נחל ציפורי, כולל ביטול סכרים ומעבירים המהווים חסם, איחוד תעלת המאליק ותעלת הנחל לאפיק נחל מוסדר ע”פ עקרונות אקו-הידרולוגים, הסדרת אפיק הנחל בהתאם להסתברות התכן ויצירת שטחי הצפה ופשטי הצפה מוגדרים.

פרויקט מרלין החל משיתוף פעולה עם האיחוד האירופאי ובמימון שלו במטרה להדגים פשטי הצפה הנעשים כפתרונות מבוססי טבע.
הפרויקט מתבצע בשטחים של קיבוץ רמת יוחנן ומאפשר שיקום ופיתול הנחל באזור האלוביאלי שבמורד הנחל.

מצב נוכחי: הסתיימה הסדרת הנחל ופשטי ההצפה. בוצע שיקום צמחי והוסדר פשט ההצפה הלימודי.

שותפים: האיחוד האירופאי, קיבוץ רמת יוחנן, מועצה אזורית זבולון, קרן שטחים פתוחים, יד הנדיב, רשות ניקוז ונחלים קישון.

מטרת משנה לפרויקט: שיקום נחלים.

פרויקט השיקום הלאומי

בשנת 2020 רשות ניקוז ונחלים קישון זכתה במקום הראשון בתחרות “שיקום מרחב נחל” של קרן יד הנדיב בזכות תוכנית השיקום הכוללת של אגן נחל ציפורי. הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי, שיישומו החל בשנת 2023 ומיועד להסתיים ב-2026, הוא פרויקט שיקום הנחלים הגדול ביותר בישראל כיום ונחשב לאחד החשובים בתחום זה. לפרויקט שותפים רשויות וגופים ארציים ומקומיים רבים. מטרתו המרכזית היא ליצור נחל רציף, נקי ובריא שיהווה מרכיב איכותי ברשת המסדרונות האקולוגיים בישראל תוך שיפור איכות החיים באגן והעצמה של הקהילות החיות סביב הנחל.

התוכנית נשענת על גישה אגנית הוליסטית המשלבת תכנון נחל עם ניהול אגן רחב היקף, ותוך שינוי פרדיגמה מהתייחסות לערוץ הנחל בלבד לתפיסה רחבה הרואה במרחב האגן כולו יחידה אחת. במסגרת זו, מוקדשת תשומת לב מיוחדת לניהול משאבי מים בר קיימא ולחיזוק הקשר בין הקהילה לנחל. החזון הוא שיקום מערכתי שבו הקהילה והנחל תומכים זה בזה לאורך זמן.

הפרויקט כולל פעולות רבות ומגוונות, החל משיקום אקולוגי דרך עבודה צמודה עם חקלאים ומציאת פתרונות עבורם שיטיבו גם עם הנחל, ועד להקמת תשתיות נופש ותיירות. בין השאר, מתבצעות פעולות להסרת חסמים לאורך הנחל, שיקום מקטעי נחל, נטיעת צמחייה מקומית והסרת מיני צומח פולשים. בנוסף, מוקמים פתרונות לוויסות נגר ולצמצום סיכוני הצפות בדגש על פתרונות מבוססי טבע. פעולות נוספות כוללות הקמת שבילי טיול, מבואות כניסה לנחל וחניות ושילוט אינפורמטיבי המנגיש את סיפור המקום וסיפור השיקום למטיילים.

מעבר לכך, ניתנת חשיבות רבה לעבודה עם הקהילה המקומית בהיבטי חינוך, חברה וכלכלה מקומית- מקיימת וחיזוק התיירות הסביבתית באגן. לאורך השנה מתבצעות פעילויות חברתיות וחינוכיות רבות שמטרתן העיקרי הוא חיבור בין מגוון האוכלוסיות החיות באגן ויצירת מרחב משותף. הפרויקט אף שם דגש על שיפור ממשקים בין החקלאות לנחל ומציאת פתרונות שיטיבו הן עם החקלאים והן עם הסביבה.

הפעולות בפרויקט מלוות בניטור, למידה והערכה רציפה. פרויקט זה מוגדר כפרויקט הדגמה, ולכן מושם דגש על שיתוף הידע הנצבר והפיכתו למודל שיקום נרחב שניתן ליישם בנחלים נוספים בישראל. כך, הפרויקט לא רק תורם לאגן ציפורי, אלא מהווה דוגמה לחדשנות והתחדשות בתחום שיקום הנחלים בישראל.

ראס עלי הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה מרכזי ולשם כך הושלמה לאחרונה מבואה בכניסה ליישוב ולנחל. המבואה משלבת אלמנטים ייחודיים הקושרים בין תושבי היישוב למבקרים בנחל. מהמבואה יוצא שביל מונגש לטחנת הנזירים.

מצב נוכחי: המבואה בראס עלי הושלמה וכעת הדגש הוא על הסדרת מרחב טחנת הנזירים ושיקום פרסת הנחל.

שותפים: מועצה אזורית זבולון, קרן שטחים פתוחים, וועד ראס עלי, יד הנדיב, רשות ניקוז ונחלים קישון.

מטרת משנה לפרויקט: חברה וקהילה.

בשלב ראשון נערכו פעולות נקיון נרחבות של אגן הנחל במימון המשרד להגנ”ס. מיד לאחר מכן החלו פעולות השיקום והפיתוח לאורך הנחל שראשיתו בביר אל מכסור וסיומו במפגש עם נחל ציפורי. מטרת הפרויקט היא לייצר קישוריות בין הישוב דרך עמק הרימונים לנחל ציפורי ולשקם ככל הניתן את אפיק הנחל.

מצב נוכחי: נעשתה הסדרה לעדר שישב באזור המעיין, בוצעו מספר מקטעי שביל במטרה לנסות לייצר רציפות ונעשות פעולות להסדרת הנחל במורד בואכה נחל ציפורי.

שותפים: מועצה מקומית ביר אל מכסור, מועצה מקומית כעבייה-טבאש-חג’אג’רה, המשרד להגנת הסביבה, קרן שטחים פתוחים, קרן קיימת לישראל, יד הנדיב, רשות ניקוז ונחלים קישון.

מטרת משנה לפרויקט: שיקום נחלים.

מקטע הנחל במורד קיבוץ הסוללים היה במצב ירוד מבחינה סביבתית. מטרת הפרויקט להרחיב את הנחל, להשיב לו את הפיתוליות ולשקם את הצמחייה לאורכו.

מצב נוכחי: הושלמה הרחבת הנחל והשיקום הצמחי בחלק העליון של המקטע. בוצעה סגירה של כל העמק למניעת כניסה של כלי רכב לתוואי הנחל.

שותפים: המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל, קיבוץ הסוללים, מועצה אזורית עמק יזרעאל, יד הנדיב, רשות ניקוז ונחלים קישון.

מטרת משנה לפרויקט: פנאי ונופש.

סגירת חלונית